תהליך ההזדקנות של עור הפנים – מה קורה בעצם?

מבנה העור ותפקידיו:

העור הינו האיבר הגדול ביותר בגוף. העור משמש כמחסום ראשוני כנגד גורמים/חומרים זרים.בנוסף העור משמש הגנה לאיברים הפנימיים מהסביבה החיצונית. העור מהוה הגנה מפני קרינה. העור משמש לרגולציה תרמית, מסייע באבחנה על ידי מערכת החושים, סינתזה ביוכימית וכמו כן בעור קיימת רגולציה של מים ואלקטרוליטים.

העור מחולק ל3 : האפידרמיס הדרמיס וההיפודרמיס. בעור האנושי מצויים זקיקי שיער בלוטות זיעה ובלוטות חלב. שכבת האפידרמיס בנויה מקראטינוציטים מלאנוציטים ותאי לנגרהאנס (מציגי אנטיגן) בין האפידרמיס לדרמיס ישנה ממברנה בזאלית אשר בעיקר מכילה חלבונים אקסטרא-צלולריים הנוצרים על ידי פיברובלאסטים. הדרמיס מהווה את רוב המסה של העור והינו השכבה העמוקה ביותר המספקת דם ועצבים לעור.

רקמת החיבור הדרמאלית מורכבת מקולוגן ואלסטין כאשר קולוגן מהווה כ-80-90% ממשקל החומר היבש המרכיב את העור. Type I collagen הינו השכיח ביותר ברקמת החיבור ואילו typeIII, V, VII נמצאים בשכיחות נמוכה יותר. סיבי פרו-קולגן מיוצרים ע"י פיברובלאסטים ולאחר עיבוד אנזימטי ליצירת triple helix configuration מסתדרים במקביל לפני שטח העור. תהליך זה מגביר את חוזק המתיחה ומונע מהעור ממתיחת יתר. אלסטין גם נוצר ע"י פיברובלאסטים אך יוצר רק 5% מהדרמיס. בנוסף קיימים חלבונים אקסטרא-צלולריים הכוללים פרוטוגליקנים ופיברונקטין.

השכבה השלישית של העור הינה השכבה הסובקוטנאית המכילה תאי שומן התוחמים את רשת רקמת החיבור של השכבה הדרמאלית (1).

הזדקנות של עור הפנים

פתומכניסמים של הזדקנות העור

הזדקנות אינטרינסית (כרונולוגית) הינה תהליך טבעי של הגוף. הזדקנות הינה תהליך גנטי מובנה אשר בו העור במהלך הזמן הופך לדק יותר אטרופי ולבסוף מקומט ומיובש.

התמיכה לתאוריה זו נובעת מהעובדה שהכמות הסופית של טלמראזות בכרומוסומים מתקצרת בכ-100 בסיסים בכל מחזור התחלקות של התא (2).

קלינית עור מבוגר נראה אטרופי יותר היות ומכיל חלבוני קולוגן דחוסים ומעובים המעידים על דגרדציה חלקית של סיבי הקולוגן. חתכים היסטולוגיים מראים ירידה כללית במטריקס האקסראצלולרי עם ירידה בסיבי קולוגן ואלסטין (3). ממצאים אלו בחלקם נגרמים הודות לירידה בפיברובלסטים,וירידה באנזימים hydroxyproline- ו- glycosylated hydroxylysine האחראיים על תהליכים פוסט שעתוקיים של קולוגן typeI.

כל אלו מובילים לירידה באלסטיות של העור ולהופעת קמטים.

במהלך ההזדקנות ישנה עליה ברמות ROS) reactive oxygen species) וירידה בפעילות אנטיאוקסידנטית (4). ROS מאקטב מספר אנזימים המובילים ליצירת activator protein 1. בתגובה ביטוי יתר של מטלופרוטאינים (MMps) כגון קולגנאז, גלטינאז וסטרומליזין- מוביל לדגרדציה של קולוגן.

סטרואידי המין הינם בעלי תפקיד חשוב בהזדקנות העור היות ותומכים בסטרוקטורה ובתפקוד שלו. כמותם יורדת אצל גברים ונשים אך הינה פחותה יותר אצל נשים (5).

בתקופת המנפאוזה כמות האסטרדיול בפלסמה יורדת ומובילה לעור דק יבש וחסר אלסטיות כתוצאה מירידה בכמות הקולוגן.בנשים בפוסט מנפאוזה הירידה בעובי העור ובקולוגן איננה בקורלציה לגיל הכרונולוגי אלא במשך הירידה באסטרוגן כאשר חלה ירידה ב21% בתכולת הקולוגן בעור ב15-18 השנים הראשונות של המנפאוזה (5).

הזדקנות עקב גורמים פנימיים

בתהליך ההזדקנות רואים בדם עליה של רמות של advanced glycation end products (AGEs). אלו נחקרו בהקשר לסוכרת אך בשנים האחרונות אלו נקשרים להזדקנות העור. AGEs נוצרים ברמות גבוהות בעור בהזדקנות עקב סוכרת ובתהליכי הזדקנות בכלל. קולוגן שעבר תהליכי גליקוזילציה מופיע לראשונה בשנות העשרים עם עליה של 3.7% כל שנה. ומגיע ל30%—50% בגיל 80. כאשר קולגן עובר גליקוזילציה הוא מאבד את הפלקסביליות שלו ורגישותו עולה לגירויים מכאניים. החלפתו ע"י קולגן חדש שמתפקד מעוכבת היות וקולגן שעבר מודיפיקציה עמיד לדגרדציה ע"י MMPs (metalo matrix proteins). אלו משפיעים על העור הן ע"י גליקוזילציה של חלבונים והן ע"י קישור לרצפטור שלהם ובכך מורידים פרוליפרציה של תאי עור, מעלים יצירת MMPs ומשרים אפופטוזיס (מוות מתוכנת של התא).

הזדקנות עקב גורמים חיצוניים

בעוד שהזדקנות כרונולוגית של העור גורמת להופעת עור חלק חיוור ולבסוף מקומט , הזדקנות עקב גורמים חיצוניים מאופיינת ע"י הופעת עור מחוספס בעל קמטים עמוקים מלווה בטלנגטסיה ודיספיגמנטציה.

האשם הגדול הינו קרינת UV הגורמת לכ-80% של מקרי הfacial photoageing. גורמים נוספים הינם קרינה מייננת, אינפרא-רד, וחום תרמי, סטרס חמור פיסי ופסיכולוגי, תזונה לקויה, אכילת יתר, אלכוהול, עישון, וזיהום אויר.

באנשים זקנים רואים כי עור שנחשף הרבה לשמש מראה בטוי יתר של MMPs מאשר בעור שהזדקן באופן כרונולוגי באותם אנשים. UVA וUVB גורמים לאינדוקציה של MMP שונים בתאים פיברובלסטים. עליה באנזימים אלו כגון AP-1 מובילה לירידה בייצור פרו-קולגן ע"י עיכוב טרנספורמציה של פקטורי גידול שונים. דגרדציה של קולגן עולה ע"י קרינת UV המובילה לבטוי של ציטוקינים ואינטרלאוקינים שונים המובילים ליותר נזק למטריקס החוץ תאי בעור. לבסוף דגרדציה של ECM מובילה לאיבוד של מתח מכאני של פיברובלסטים המובילה לקריסה שלהם ולמשוב חיובי ליצירת ROS. לקרינת UV יש גם השפעה ישירה ובלתי ישירה על החומר הגנטי , הדנ"א. נזק לדנ"א יכול להגרם באופן בלתי ישיר על ידי הווצרות של ROS המושפעת על ידי קרינת UVA ופחות על ידי קרינת UVB.

לקרינת UV השפעה שלילית על רמות האנזימים האנטיאוקסידנטים האנדוגנים והלא אנדוגנים בעור. אנטיאוקסידנטים לא אנזימטים כוללים קרוטנואידים, ויטמין E וקואנזים Q10

משפחת ה- Retinoic (RA) כוללת ויטמין A טרנסרטינול ורטינואידים אשר הינם תוצרים טבעיים וסינטטיים של ויטמין A. RA שומר על המאוסטאזיס נורמאלי בעור ומבקר באופן שלילי יצירה של AP-1 המעכב יצירה של פרו-קולגן.

חשיפה לקרינת UV מפחיתה רצפטורים ספציפיים בעור אנושי הגורמים לירידה בתפקוד של ויטמין זה, עליה בפעילות מסלול ה- AP-1 ועליה בMMPs, גנים מטאלופרוטאינזות האחראיים בין היתר על יצור של קולגן (6)

לסיכום:

הגיל גורם לשינויים מאפיינים בעור. בנוסף חשיפה לקרינה ולפקטורים סביבתיים אחרים מגבירים את התהליך הטבעי של ההזדקנות של העור. ככל שנטפל מהר יותר נוכל להאט את תהליכי ההזדקנות ולשמור על מראה חיוני ובריא יותר לאורך זמן.

מקורות:

• Kanitakis J. Anatomy histology and immunohistochemistry og normal human skin. Eur J Dermatol2012: 12(4): 390-9.

• Harley CB, Futcher AB Greider CW. Telomeres shortens during ageing of human fibroblasts. Nature 1990, 345(6274): 458-60

• Waller JM, Malbach HI. Age and skin structure and function. A quantitative approach (ii): protein glycosaminoglycan, water and lipid content and structure. Skin Res Technol 2006, 12(3)221-35.

• Makrantonaki E., Zouboulis CC, Williams J., Cunliffe Scientific Awards. Charachteristicand pathomechanics of endogenously aged skin. Dermatology 2007: 214: 352-60

• Brincat M., Kabalan S., Studd JW et al. A study of the decrease of skin collagen content, skin thickness and bone mass in the postmenopausal woman. Obstet Gynecol 1987 70 (6):840-5.

• Nagpal S., Chandraranta RAS. Recent developments in receptoe-selective retinoids. Curr. PharmaDes 2000: 6: 919-31.

#אנטיאייגינג